1. בפרויקט "סמל דרום" בתל אביב, מתוכנן להקים מרתפים במגרש בשטח של כ- 10 דונם בעומק של כ- 10 מטרים מתחת למפלס מי התהום.
2 .בהיקף המגרש יבוצע קיר סלארי רציף בעומקים של עד 50 מ'.
3 .לביצוע עבודות החפירה תידרש השפלת מפלס מי התהום בספיקות של מעל 1,000 מ"ק/שעה, כפי שלא נעשה מעולם בישראל, עם חשש קונקרטי לשקיעות מבנים סמוכים בהיקפים נרחבים ותוך סירוב של רשות המים.
4 .להלן הסיבות העיקריות לקבלת הספיקות הגבוהות: א. שאיבה מאקוויפר (B) והחדרת מי התהום לאותו אקוויפר (B) כיוון שרשות המים הטילה מס גבוה להחדרה לאקוויפר (C) המופרד ע"י שכבת חרסית. ב. שטח גדול של האתר. ג. מרחק אופקי קצר בין בארות השאיבה וההחדרה.
5. כדי להקטין את ספיקת המים הגבוהה נבחנו חלופות נוספות:
א. חלוקת האתר לשניים, ביצוע ההשפלה בצורה מדורגת וטורית בין החלקים:
1) תוך הפחתת הספיקה בזמן נתון לכ- 400 מ"ק/שעה.
2) אך במחיר של עיכוב בפתיחת המסחר והחניונים בכ- 2-5.1 שנים.
3) למרות זאת, בחלופה זאת אין פגיעה בנתיב הקריטי של הפרויקט (בהקמת המגדלים).
ב. ביצוע פקק בטון בשיטת ג'ט-גראוט בעובי של כ- 4 מטרים: 1) תוך הפחתת הספיקה בזמן נתון לכ- 200-100 מ"ק/שעה.
2) עם ניסיון רב לשיטה זאת בישראל. 3) אך בהתארכות משך הביצוע בכ- 10 חודשים.
4) בעלות הגבוהה ביותר מבין החלופות.
ג. ביצוע פקק מג'ל מיקרו-סיליקה בעובי של כ- 1 מטר: 1) תוך הפחתת הספיקה בזמן נתון לכ- 100-50 מ"ק/שעה. 2) ללא ניסיון משמעותי בישראל. 3) אך בהתארכות משך זמן הביצוע בכ- 6 חודשים בלבד. 4) בעלות הזולה ביותר מבין החלופות.
6 .לצורך בחינת הנושא של פקק הג'ל מיקרו-סיליקה הובא על ידינו יועץ מומחה מהולנד אשר בדק את הקרקע ואת התנאים האחרים לפרויקט ולאחר התייעצויות שקיימנו איתו הוא הוציא דו"ח עם המלצות המבהירות שביצוע פקק מסוג זה אפשרי וייתן תוצאות טובות.
7 .כדי לקבל החלטה על השיטה המומלצת בהתחשב בכל השיקולים המפורטים לעיל, ערכנו לוחות זמנים, ביצענו הערכת עלויות והצגנו סיכונים אפשריים.
8 .לאחר ניתוח החלופות החלטת המזמין היתה להתקדם עם החלופה של פקק מג'ל מיקרו-סיליקה, אך עם זאת, כדי להקטין את הסיכונים של פרויקט ראשון בישראל בשיטה זאת, הוחלט כי השיטה תבוצע רק בחציו המערבי של הפרויקט. כך שבחציו המזרחי תבוצע שאיבה והחדרה בספיקה כוללת של 450 מ"ק/שעה ובחציו המערבי יבוצע הפקק שיקטין את כמויות השאיבה לפחות מ- 100 מ"ק/שעה.
9 .כדי להעלות את רמת הוודאות להצלחת הפקק, הוחלט על ביצוע ניסוי (פיילוט) בשטח קטן של 85 מ"ר התחום בקירות סלארי שבו יבוצע פקק ג'ל מיקרו-סיליקה בעומק של 38 מ' ויבוצעו קידוחים לשאיבה ותיבחן היעילות של השכבה ואטימותה בתנאים מבוקרים באתר. את העבודות תבצע חברה גרמנית שיש לה ניסיון רב בעבודות מסוג זה והיא תעבוד בשיתוף עם חברה ישראלית, כאשר לבסוף יתקבל דו"ח עם ניתוח התוצאות ע"י היועץ ההולנדי מחב' CRUX.
10 .בימים אילו יבוצעו קידוחי ניסיון לחקירה נוספת של שכבת הכורכר כדי לוודא את רציפות שכבת הכורכר באופן הומוגני ככל הניתן.

ניתן לראות ולהתרשם מהשיטה בסרטון.