גורמים בתעשייה מעריכים כי בהקמת הקמפוס החדש, שבנייתו נמשכה כשנה וחצי, הושקעו כ-350 מיליון שקל.

מיקרוסופט פועלת בישראל באמצעות שני גופים – מיקרוסופט ישראל, בהנהלת רונית אטד, ומיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, בהנהלת מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח פועלת בישראל מאז 1991 והוא אחד ממרכזי הפיתוח הראשונים של החברה מחוץ לארה"ב.

המרכז מתמקד בשנים האחרונות בתחומי אבטחת מידע ובינה מלאכותית. כמחצית מהעובדים עוסקים בסייבר. רוב מוחץ מבין עובדי החברה בישראל הם עובדי פיתוח.

הקמפוס החדש כולל, על פי הודעת החברה, מרכז חדשנות להדגמת טכנולוגיות החברה ללקוחות ושותפים, מרכז למפגשי לקוחות ומעבדות מתקדמות לאנשי הפיתוח מרכז חדשנות.

מעבדת חדשנות שתופעל בקמפוס, אותה מכנה מיקרוסופט "הגראג'", נועדה לעודד יצירתיות בתחומים של אבטחת מידע, מציאות רבודה ובינה מלאכותית. המעבדה כוללת מתחם הפתוח לכל עובדי החברה ובו ציוד שיאפשר לעובדים ליצור אבי טיפוס למיזמים חדשים וליצירה טכנולוגית.

נוסף למעבדת החדשנות יכלול המתחם מרכז הדגמות לטכנולוגיות עבור שותפי ולקוחות החברה, ואת קרן ההשקעות הבינלאומית של מיקרוסופט, M12.

מתחם עם טכנולוגיות אקולוגיות ישראליות

בבניין, כך נמסר עוד בהודעת החברה, "ממוקמים חדרי משחק, חדרי הנקה, מרפסות שניתן לעבוד בהן, מגרש כדורסל וכדורעף, חדר יוגה, חדר כושר בשטח אלף מ"ר, חדרי מוזיקה וגינת כלבים. לרשות העובדים עומדים שירותי דואר, כביסה, חנויות נוחות ועוד". עמדות העבודה בבניין מחולקות למה שהחברה מגדירה "שכונות", וזאת, כהגדרה, "במטרה לחזק את עבודת הצוות ולייצר לעובדים מפגשים עם אנשים מצוותים שונים".

באשר להיבטים הירוקים של הבניין, מסרה מיקרוסופט כי "במתחם שולבו טכנולוגיות אקולוגיות ישראליות כמו WaterGen לייצור מים מהלחות באוויר, Wint עם 32 נקודות בדיקה ובקרה לזיהוי נזילות מים, Green-Wall המהווה פלטפורמת גידול צמחייה ו-enVerid פטנט לפילטור אוויר הבניין שחוסך אנרגיה. בקמפוס מותקנים כ-800 מ"ר של תאים פוטו-וולטאים שיספקו חשמל לבניין".

החברה ציינה עוד את שילובם של מרכיבים שנועדו לשפר את הנגישות של הקמפוס: "נגישות והכלה באו לידי ביטוי בכל ממד בקמפוס: חניות מונגשות, דלתות אוטומטית בלובי הראשי, קבלה מונגשת "Sit-Stand" שמתאימה לאוכלוסיות בגבהים שונים ולכיסאות גלגלים, שילוב פסי סימון ללקויי ראייה ומכשירים מגבירי שמע בעמדות השירות. המטבחים כוללים דלפקים וכיורים מונמכים ואזורי ישיבה מונגשים.

"לטובת לקויי ראייה, השילוט כולל ניגודיות ברורה ושילוב כתב ברייל. בחדרי הדרכה ואירועים שולבו אמצעי הגברת שמע ללקויי שמיעה, ולטובת העובדים יעמדו חדרי תפילה לדתות שונות. עובדי היחידות התומכות בקמפוס הם מאוכלוסייה מגוונת, המשתלבים בעבודה בהתאם ליכולותיהם הפיזיות והקוגניטיביות. בקמפוס חדרי שירותים א-מגדריים לצד שירותי גברים ונשים".

הקמפוס תוכנן על ידי "ישר אדריכלים" ונבנה על ידי "תדהר". פנים הבניין עוצב על ידי ורד גינדי אדריכלים ועמי שמלצמן. יצירות האמנות במתחם נרכשו מאמנים ישראלים על ידי גלריית גורדון שניהלה את האוצרות, ובמקום הוצב מיצג ייחודי של המעצב רון ארד.