ספויילר: ניהול פרויקט ביו"ש לא מה שחשבתם

אמל"ק: בעלי עניין – תלמד אותם, תכיר אותם, תנהל אותם. 

פרויקט "לב יהודה" או בשמו המוכר "עוקף אל ערוב" הינו פרויקט פיתוח ותשתיות בעל חשיבות רבה להגברת הבטיחות, ביטחון ורמת השירות בכביש 60, בין "צומת אפרת" ל"צומת סעיר" בואכה חברון וקרית ארבע.

קטע זה הינו חלק מהותי ברצף הפרויקטים על כביש 60 המבוסס על "דרך האבות" העתיקה מבאר שבע לחברון, ירושלים, שכם, שומרון העתיקה עמק יזרעאל ועד נצרת.

קטע הכביש המטופל בפרויקט "לב יהודה" עמוס מזה שנים, בשעות היום, ובפרט במפגש הצירים הרוחביים החוצים אותו כדוגמת כביש 367 והכניסות לצירי רוחב המשמשות את הצבא והתושבים המקומיים. העומס בולט ומשתרך ע"פ קילומטרים רבים בשעות העומס ויוצר פקקי תנועה גדולים המעלים את המתיחות באזורים רגישים. תרומה בולטת לעומס זה היא העובדה שבכביש מקטעים רבים שאינם אופייניים לכביש בין עירוני ובטח לא לכביש דו ספרתי שמהווה עורק תנועה מרכזי בגב ההר של יו"ש.

תוואי הכביש הקיים חולף בסמוך למחנה פליטים אל ערוב והעיירה בית אומר. שני מוקדים אשר מהווים מעין צוואר בקבוק תנועתי, כאשר פעילות הסחר והתנועה מ/אל האזורים הללו מתקיימת על הציר עצמו ולא במסוף צדדי. נוסף לכך מתקיימת שגרת סוחרים לאורכו של הציר, סוחרים וחקלאים, שמוכרים את מרכולתם לעיתים מטרים בודדים מהקו הצהוב (807) שמסמן את קצה הנתיב. כמותם גם כאלו שחוצים את הציר מעברו האחד לשני, תוך תקווה שהנהג יבחין בהם ויעניק אישור לחצות. היעדר תאורה ותשתיות להולכי רגל נראים בצורה בולטת, המעקות בעיקולים והתמרור לדרכים בין עירוניות הן הסממנים היחידים שמזכירים כביש בין עירוני.

מכאן נולד פרויקט חשוב במעלה ראשונה, עם סיכונים מוחשיים שאינם רק בנוחות הנסיעה או טיב הדרך, אלא בשמירה על חיי אדם לכל האוכלוסייה המתגוררת וחיה באזור ללא הבדל על כל מרכיביה .

אורכו של פרויקט לב יהודה הוא כ- 9 קילומטרים, כאשר כ- 70% מהתוואי עובר באיזור טבעי הנטוע בעשרות כרמים. הפרויקט מחולק למעשה, ל- 4 תתי פרויקטים שמתחברים לפרויקט אחד ארוך. בפרויקט מתוכנן גשר באורך של כ- 35 מטרים, 4 צמתים מרומזרים, 3 מעברים חקלאיים, 6 מובלים, תשתיות ניקוז רבות, העתקת תשתיות צבאיות, חשמל, תקשורת ועוד, לא נחפור על כל התשתיות, אבל אם כבר הזכרנו חפירה, יש בפרויקט כמיליון קוב' חפירה ומילוי.

בפרויקט עובדים כ- 50 כלי צמ"ה בכל יום עבודה. זמינות הקרקע ברוב התוואי העניקה לנו את האפשרות להפעיל שלושה מוקדי גריסה ולפעול במתכונת שמייעלת את מעבר החומר בין מוקדי החפירה / חציבה / גריסה והמילוי.

הפקעות ביו"ש – ישנן  מספר משימות מקדימות שהן תנאי הכרחי להבטחת התנהלות הפרויקט ברצף וללא עצירות ביניים. אחת המהותיות שבהן היא תפיסת השטח. נדרש להפקיע את השטח הדרוש לסלילת הכביש ומתקניו השונים. ההפקעה נעשית על בסיס תב"ע מאושרת ובתוקף ועל פי צו אלוף המחליף את סעיפים 5 ו-7 בפקודת הקרקעות. כידוע תהליך ההפקעות בכלל וביו"ש בפרט, מורכב ורגיש ביותר ותמיד מלווה בפעולות שאורכן במימד הזמן קשה להערכה. ביהודה ושומרון הסמכות מצויה בידי הריבון-המפקד הצבאי, אלוף הפיקוד והכפופים לו. האופרציה המורכבת מתוכננת בקפדנות ולכבודה מוקם חפ"ק פיקודי שמלווה את התהליך יחד עם גורמי המנהל והמת"ק, ומנוהל ע"י מנה"פ יועץ ההפקעות.

תפיסת השטח בפרויקט בוצעה במבצע רצוף של חודש ימים כאשר בשונה מהליך הפקעה רגיל בו מסתפקים בסימון השטח המופקע עי גדור גבולות השטח המופקע הרי שבפרויקט שלנו הוחלט לממש ולבצע חישוף בכל רוחב השטח המופקע עי כלים הנדסיים.

המבצע לווה באבטחה אזרחית עם "מטריה" של כוחות צה"ל באזור שעמדו בכוננות לכל ארוע חריג.

בהחלטה מושכלת מראש של צה"ל והמינהל האזרחי בתיאום איתנו, מנהלי הפרויקט, הוחלט משיקולים ביטחוניים לדחות מימוש הפקעה במספר אזורים מוגדרים כגון המכללה האיסלמית אל ערוב-כדורי וכן לדחות הריסת מבנים בלתי חוקיים שהיו קיימים לאורך התוואי וכן רובן המכריע עבר בשקט יחסי תוך הידברות והסברה ללא צורך בהתערבות הריבון, צה"ל.

האתגרים בפרויקט כזה אינם רק הנדסיים, אילוצים שנמתחים בין קשת רחבה של בעלי עניין, אזורים רגישים ונפיצים ביטחונית וכן אילוצי ביטחון ובטיחות הנגזרים מהן.

במעלה ההחלטות הניהוליות המתקבלות בפרויקט כזה נדרש מנה"פ לזהות את האינטרסים ומה שביניהם.

ניהול שביעות הרצון של בעלי העניין המשפיעים על הפרויקט, היא ערך עליון ובעל חשיבות רבה עבור מנהל הפרויקט והם אלו שיכריעו במידה רבה האם הפרויקט יעבור ב"גל ירוק" או בדרך חתחתים.

הצורך בזיהוי האנשים, הקבוצות או הארגונים שעשויים להשפיע על הפרויקט ו/או להיות מושפעים ממנו חשוב והכרחי. כמובן שלכל בעל עניין מעורבות והשפעה שונה הדורשים ממנה"פ לפתח תקשורת מתאימה ומתמשכת לטיפול בסוגיות לכשהן מתרחשות.

יכולתו של מנהל הפרויקט לזהות בצורה נכונה את בעלי העניין ולנהל אותם כראוי היא לעיתים ההבדל שבין הצלחה לכישלון.

בפרויקט עוקף אל ערוב קשת רחבה של בעלי עניין, החל ממזמין העבודה, רפרנטים, מנהלי חטיבות, המועצה האזורית, הקמ"טים השונים וכיוב', בין כל אלו ישנם תושבים שאינם נמנים מבין תומכי הריבון ו/או מקבלי מרותו, צבא שהינו גוף מקובע ושרירותי, חברות ממשלתיות, וכלכליות מהצד הישראלי ומהצד הפלסטינאי שלעיתים אינם מסונכרנים בצורה טובה ומנוף הלחצים עליהם מעלה אתגרים לא פשוטים.

גיוס כ"א ועובדים תושבי האיזור  מייצר שיתוף פעולה בריא בין הסביבה המקומית לפרוייקט, בין השאר מביא למעורבות בעשייה וצמיחה כלכלית איזורית ומסייע במניעה היווצרות קונפליקטים מול המקומיים. אלו מקצת הסוגיות שנפגשות באזור המיוחד של הפרויקט.

לאחרונה אנו עדים להתחממות בגזרה שאדי הרתיחה מורגשים היטב גם באזורינו, סוגיות אלו בדיוק מבליטות את סביבת אי הודאות שמנה"פ מנהל כנגדה סיכונים ופועל לתמרון נכון ומתואם שימזער את עוצמת ההתלהטות באם ותתרחש.

בשלביות העבודה באזור אימצנו את התהליכים הבאים:

1. זיהוי הגורמים המושפעים/המשפיעים מהפעילות או מתוצאות הפרויקט– ניתוח האינטרסים, המעורבות ואף קשרי התלות בניהם וכן השפעתם האפשרית על הצלחת הפרויקט.
2. ניהול בעלי עניין – לכל גורם משפיע/או משפע, נדרש לתכנן אסטרטגיה מתאימה, התהליך מגביל להפעלה וגיוס, תהליך שבו מנה"פ רותם את הגורם והופכו לחלק בלתי נפרד מהצלחת הפרויקט תוך שימוש בכישורים בין אישיים.
3. ניהול מעורבותם של הגורמים– התהליך כולל את ההתקשרות, ניהול העבודה וההתמודדות עם סוגיות העולות ממעורבותם בפעילויות הפרויקט ובכל שלביו, התועלת העיקרית בתהליך זה היא בכך שהוא מאפשר להגביר את תמיכתם מחד ולמזער את התנגדותם מאידך, הכל בכדי להגדיל במידה ניכרת את סיכויי הצלחת הפרויקט.

כדי לנהל סיכונים ולהתחשב באילוצים צריך תחילה לזהות אותם, מקרה מפורסם פגש אותנו בתחילת הפרויקט בעודנו פורסים את תוכניות הפרויקט למח"ט עציון, ומסבירים לו על תהליכי הפקעה שבכוונתנו לבצע במרחב (כ-11 בב"חים- בניה בלתי חוקית) אחת מהן היא הפקעה מהמכללה הפלסטינאית, רוח המפקד נשבה לכיוון בו נצטרך לבצע את העבודה בכוננות צבאית נרחבת, לא פחות. אירועים דומים שקרו במרחב "הדליקו" את השטח במהירות וגרמו לפרעות שעיכבו את הפרויקט חודשים ואף גבו פצועים והם אלו שעלולים לגרום נזק מתמשך שיעורר התנגדות להמשך ביצוע הפרויקט.

הוחלט על ביצוע קפ"ק 2 ותוכנית עבודה אבטחתית מוסדרת שתקבע כיצד, איך ומתי תבוצע ההפקעה באזור הרגיש.

בעודנו מקיימים דיון באשר לדרך הפעולה שתבחר, וכיצד היא עלולה להשפיע על סוגיות שאינם נמנות רק בהיבט ההנדסי של פרויקט, מתגבשת תוכנית עקרונית בשיחה עם יועץ ההפקעות, כזו שאינה מצריכה התערבות צבאית, כזו שתבוצע בשיתוף ובהבהרה ולא בפעולה חד צדדית.

תוך שלושה שבועות מהצגת המתווה בוצעה ההפקעה בשקט יחסי בשיתוף ובהבנה ללא כל צורך במעורבות פיזית של כוחות צה"ל.

זיהוי הגורמים וניהולם, בחירת האסטרטגיה וביצוע העבודה ברגישות המתבקשת הן אלו שצלחו את המשימה בבטחה ובביטחון.

בפרויקט מקרים נוספים בעלי רגישויות שונות ויכולת השפעה שונה, ארוע נוסף שהיווה סיכון להתנגדות, הינו בסמוך לכניסה למחנה פליטים אל ערוב, שם נערכנו לכריתה של שלושה עצי זית יקרי ערך למגזר ובפרט לבעלים, אחד מעצי הזית עתיק וגדול ומיקומו על גבול קו ההפקעה.

לפי סקר העצים סווגו העצים להעתקה מאחר ובמיקומם מתוכננת תעלת ניקוז ותשתיות רבות. תהליך התאום כלל כמובן את זיהוי גורמי העניין והפעולה אכן תואמה עם המנהל האזרחי, צבא והקמ"טים הרלוונטיים.

בכדי למזער את ההתנגדות באזור הרגיש, נקבעה פגישה עם בעל הקרקע לתאום מיקום חלופי לעצים בשטחו. באחד המפגשים הראשונים התקומם בעל הקרקע וסרב בתוקף לקבל את הבשורה. תוך מספר ימים שיגר מכתב למנהל האזרחי לבל יפגעו בעצים שכן אלו חשובים לו מאוד ועוד מספר התבטאויות שנחסוך בציטוטן.

אציין כי התייחסותו של המגזר הערבי להעתקת עצי הזית רגישה מאוד, לעצים אלו ערך סנטימנטלי לבעלים ומהווה עבורם חזות הכל והבית בפרט. על אף התנגדותו של הבעלים הובהר לו כי כריתת העצים נועדה להסדיר דרך שרות בטיחותית שתעניק יציאה בטוחה ונוחה, כזו שתמנע את הקונפליקט הנוצר כתוצאה מהיציאה הפיראטית הקיימת כיום לכביש 60.

לאחר מספר פגישות עם בעל הקרקע וכתבה לא אוהדת בטלוויזיה הפלסטינאית פרמנו את הסוגיה לגורמים, כינסנו את צוות התכנון ויועץ ההפקעות לבחינת החלופות ההנדסיות, מהן גזרנו את הפשרה המסתמנת מול הבעלים. הכל במטרה לבטל התנגדות אפשרית מצד תושבי המקום. לאחר מספר חלופות הושגה פשרה לפיה יועתקו שניים מתוך שלושת העצים, את העץ הבוגר יותר נשאיר במקומו.

כל תלונות הבעלים נמוגו כלא היו, העתקות בוצעו ללא כל התנגדות ואף בשיתוף והבנה.

לסיכום:

בניית מערכת יחסים טובה עם בעלי העניין היא הכרחית וחשובה במידה רבה, אחד הגורמים החשובים הנמנים עם בעלי העניין היא הקהילה והשילטון המקומי, הקשר עם הקהילות השונות, אלו שבעד ואלו שנגד, אלו שיושפעו במידה רבה ואלו שפחות. הצורך בזיהוי מוקדי ההתנגדות וניתוחם הוא החשוב והשפעתו יכולה להיות מכרעת עבור הפרויקט.

צוות ההפקעות שפעל בהיכרות מעמיקה אל מול גורמי השטח היווה תשתית חשובה מאוד להצלחת המבצע וערוץ תקשורת לפעילויות נוספות אחרות.

תודה מיוחדת:

לאל"מ דוד שפיר מח"ט עציון בשלב התיכנון וההפקעות 

לאל"מ איל שוימר מח"ט עציון בשלב הביצוע

לסא"ל יקי אברג'יל סמח"ט עציון

לכל צוות חטיבת עציון

לתחנת משטרה עציון 

לעו"ד בועז מורג – יועץ ההפקעות

לאהוד רויטמן – מנהל חטיבת תשתיות מרגולין והנהלת חברת אחים מרגולין

לאוריאל קוזניץ – מפקח הפרויקט

לצחי שטרסר וגלעד נאור מנהל וסגן אגף ביצוע מרכז בנת"י